top of page
Search

מערכת היחסים שלנו עם הרחם #1


art by Ruth Sanderson "The moon maidens"

מעולם לא לימדו אותנו את זה בבית הספר. הידע הזה הלך והועלם מהעולם הרבה הרבה אחרונית בשושלת הנשית שלנו. יש לנו תקשורת עם הרחם שלנו. יש לנו מערכת יחסים עם המחזוריות הנשית שלנו. אנחנו אפילו יכולות להשפיע על מועד קבלת הווסת שלנו. אם נפתח את הקופסא הסגורה הזו ונתחיל להתבונן במה שבתוכה אנו עלולות לגלות שאכן יש לנו מערכת יחסים עם הווסת לנו, אבל היא מאוד מורכבת, רבת רבדים ולא פשוטה ואולי לא נשוש לצלול פנימה. מערכת היחסים זו מושפעת ישירות מהתרבות אשר ינקנו ממנה. תרבות המקדשת את העשייה, את היצרנות. תרבות שנגעלת מווסת, אפילו מהמילה ווסת (לה המצאנו מילה מכובסת ונקיה- מחזור). תרבות בה הווסת נתפסת כמזוהמת, מלוכלכת וטמאה כל כך עד שעלינו להסתירה. ללבוש לבן ולשחק טניס, או ללכת לעבודה ולהרים דברים כבדים כדי להוכיח שאנו שוות לגברים (לא כך מלמדות אותנו הפרסומות?). רגע קבלת הווסת שלנו הושפע ישירות מאימנו, אשר גם היא ינקה את אותה תרבות בדיוק. אם נסכים לנפץ את הדימוי הזה של הווסת, שכה טבוע בנו, נוכל להתחיל לראות באמת את מופע הווסת, את מופע המחזוריות כולה בגופינו. אם נקשיב להלך הטבעי שלנו בימים שלפני הווסת, הלך רוח שאומר האטה, התכנסות. הלך רוח סתווי, רוח קרה המזמינה אותנו להכנס פנימה, אל המערה, ולהתבונן במופע (האימים לעתים) העולה. מופע כל פחדינו, כאבינו, אמונותינו. והמופע הזה, שנקראה בשפה רפואית PMS (תסמונת קדם וסתית) הוא מתנה. למה? כי זוהי ההזדמנות לקבל ישירות לפרצוף, דרך מגבר ענק, את כל מה שעמלנו להסתיר מעצמנו, כל מה עלינו לעבוד עליו, בתוכנו. איפה יש לנו עוד לגדול ולהתפתח. מה עלינו להשיל לשם כך. מהם הרעלים בתוכינו שאנו צריכות לשחרר. זוהי מתנה. היא עוצמתית. היא כואבת. היא מפחידה. ובידינו הבחירה- האם להמשיך ולהתעלם מהגוף המבקש האטה, מהלב המבקש אהבה, מהבטן הכואבת הנפוחה שרק רוצה לשחרר את הישן שכבר לא משרת אותה, ואז גם לחוות בכל חודש מחדש את אותו מופע אימים, במעגליות אינסופית. או- להתחיל להאט, להתכנס מעט, להקשיב ולהתבונן. לכתוב את כל מה שצף ועולה למען עבודה בזמן מאוחר יותר. רק להתבונן. לא לנסות לשנות או לתקן. להתבונן. זה לא זמן תיקון ושינוי. כמו שבעת סערה לא נצא לתקן את החלון שנשבר, אלא נחכה לשוך הסערה. כך גם עם ימי הסערה הפנימית שלנו, אין זה הזמן לצאת ולתקן. רק להתבונן, לשקוט, להמתין. ולאחר מכן לטפל, לרפא, לשנות. וכך להקשיב לגוף שלנו, לכבד אותו ואת צרכיו וצרכי ליבנו. וכל ווסת הסערה תהיה קטנה קצת יותר עד שתהפוך לזמן התבוננות שקטה ומדויקת. וזהו צעד ראשון במערכת היחסים המופלאה הזו, שמעולם לא לימדו אותנו לעבוד אתה בהרמוניה ושיתוף פעולה. ועל כך בהמשך...🌑🌘🌗🌔🌕🌖🌓🌒🌑 המחזוריות שלנו הנשים מקבילה לעונות השנה ולמופעי הלבנה. בכל חודש אני פותחת את סדנת 'מעגל העבודה עם הלבנה בחמש פעימות' למרחב הוירטואלי והיא תתקיים אונליין.

bottom of page