מאמר שכתבתי על נשים וגברים ומערכות ההפעלה שלהם:
 

שמש וירח, גברים ונשים

השמש והירח מייצגים את הזכרי ואת הנשי. אפשר לבחון את זה דרך זרמים רבים וכיוונים שונים אבל אני רוצה להציג במאמר כיוון מאוד מסוים. ובהמשך המאמר גם על איך זה קשור ליחסים בין גברים ונשים ואדבר על הקלות הבלתי נסבלת של האלימות הקיצונית נגד נשים.

 

אבא שמש ואמא לבנה

בהקשר לכדור הארץ, אני אוהבת להתייחס אל הלבנה ואל החמה כאל האמא והאבא של גאיה.

אבא שמש נותן מאורו, נותן אנרגיית חיים (גם ממש ברמה הביולוגית), מייצג את זרע כל הפוטנציאלים (ברמה הרוחית).

אמא לבנה שומרת על הסדר, מגוננת. שהכל יהיה ב-סדר. היא שומרת על סיבוב הארץ, על מחזוריות העונות, על תנועת הכיווץ וההתרחבות. העובדה כי לכדור הארץ יש ירח אחד וגדול, תורמת ליציבות תנאי האקלים. קיומו של ירח יחיד, בניגוד למרבית כוכבי הלכת האחרים שלהם מספר ירחים, מונע התנהגות כאוטית. גודלו של הירח תורם ליציבות יחסית של נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור המילקה, ובכך מקבע את עונות השנה ומונע שינויים גדולים בנטיית ציר הארץ, שיביאו למזג אוויר קיצוני והרסני.

 

ביחד הם מאפשרים, פה על גאיה, את קיום החיים.

יש שתי עובדות מעניינות בהקשר למהות הלבנה כאמא.

1. הירח מתרחק מכדור הארץ בכל שנה כ 3.8 ס"מ. ברמה המטאפורית זו האמא שמתרחקת ככל שהילד שלה גדל על מנת שילמד לקחת אחריות על עצמו.

2. ההסבר הרווח כיום בקרב המדע היא שהלבנה נוצרה לפני מיליארדי שנים כאשר מערכת השמש הייתה בתקופת היווצרותה, ועצם שנקרא תיאה, בגודלו של מאדים, התנגש בכדור הארץ המתהווה. שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו, ויצרו את הלבנה.

כשמבינים את הדרך בה נוצרה הלבנה- ממיזוג של כדור הארץ ותיאה, אפשר להבין שהלבנה מכילה חלקים שהיו שייכים לכדור הארץ. המילה כיסופים מקורה במילה כסף- אוד הירח. זו הכמיהה- לאחדות, לשלם. הכמיהה של הילד להתמזג בחזרה עם אמו, עם האחדות.

 

הגבר והאשה בתרבות הפטריאכלית

במצב הרמוני, בכל אחד/אחת מאתנו יש איזון מסוים בין יצוגי השמש והלבנה הפנימיים שלנו, בין הזכרי והנקבי בתוכנו. כמו ין ויאנג.

במצב הרמוני נשים וגברים פועלים ביחד ומביאים את האיכויות הנקביות והזכריות לכדי פעולה הרמונית שלמה.