כאב וקסם.
הלבנה נולדה אתמול. זהו השיא של החושך. זה הזמן בו כל הפצעים בוערים בכאב. המוגלה עולה. אפשר לראות את זה בבירור בהיבט המדיני. כשקונפליקט (פנימי, ארצי, זוגי וכו') לא נפתר הוא יצוף שוב. ושוב. ושוב. עד שנעיז להסתכל לכאב, לקושי, לפחד, לייאוש בעיניים ונסכים לעבוד עם זה. לנקז את המוגלה, לחטא את הפצע ולאחות אותו.
כשהלבנה נולדת זה הזמן בו הפצעים עולים. זוהי ברכה. זו ברכה מכיון שזה מאפשר לנו להתבונן בפצע באמת ולקחת את ההזדמנות הזו ולרפא אותו.
הרבה פעמים כשאנחנו בתוך מערבולת הכאב או הפחד אנחנו לא מסוגלים לפתור כלום. אנחנו שרויים בתוך ערפל. בתוך תוכה של סערה. ומשם אין לנו סיכוי לרפא כלום. מה שכן אפשר לעשות זה לשלוח לעצמנו הרבה אהבה, סליחה, אור, חיבוק.
וכך גם ברמה הארצית. מה שניתן לעשות כרגע זה להעצים את האור. האהבה. הקסם. להתחבר כמה שאפשר אל המקומות הללו ובנחישות להעצים אותם. לחזק את האור.
ברמה הפרטית מה שאני תמיד ממליצה לנשים בסדנאות שלי לעשות כשהסערה הרגשית בשיאה, בימים טרום הוסת או בזמן מולד לבנה, זה להניח הפתרונות בצד. זה לא הזמן. מה שכן, מלבד שליחת אהבה וקבלה לעצמנו אני מאוד ממליצה לרשום את מה שעולה. את התכנים שעולים. כי הם הסמן לרבדים בהם צריך לטפל ואותם לרפא. לאחר שוך הסערה (ותאמינו או לא, היא תמיד נגמרת, או לפחות נחלשת כי גם היא בגלים) לגשת אל הפצעים, אל רבדי הכאב ולטפל בהם. לאחר שוך הסערה ניתן להתבונן ולראות את התמונה השלמה מנקודת מבט גבוהה יותר. להבין מהם השיעורים שלנו ולהזכר שהשיעורים הללו הם חלק מתהליך הגדילה שלנו.
עולה הרבה כאב כרגע. ועם זאת נוכח הרבה קסם כרגע באויר.
הכאב מקורו הרבה פעמים בעבר. פתרונות לא ניתנים כמעט ליישום בזמן כזה של סערה. הקסם נמצא בהווה. האור נמצא בהווה. מה אתם בוחרים להאיר עם פנס תשומת הלב שלכם?