Search

21/12/21 יום ההיפוך


היום הוא היום הקצר בשנה והלילה הוא הלילה הארוך בשנה.

ליום הזה יש משמעויות רבות. זהו היום בו החושך מגיע לשיאו. מאז ומעולם ימי ההיפוך (זה החורפי וזה הקיצי- שהוא גם יום ההולדת שלי :-) ) צוינו ברחבי העולם כולו בטקסים.

ימים אלו נחשבים ימי שער.

יום ההיפוך החורפי הוא זמן להתכנסות, לבוננות פנימית. זהו זמן להתבונן בצל שלנו, לקבל אותו. זמן לקבל את היותנו מושלמים על אי השלמות שלנו.


לכל אחד מאתנו יש את הצד ה"מכוער", את התבניות שמערכת ההגנה הרגשית שלנו יצרה מתוך הפגיעות שלנו, מתוך הכאב.

אנחנו לא סך הפצעים שלנו. אנחנו שלם המורכב מהמון יופי ואור וחושך.

על סמך מה אתן בוחרות להגדיר את עצמכן? האם אתן סך הפצעים שלכן? או שאתן מורכבות משילוב מופלא ומרתק של עוצמות וחולשות, של מתנות. כן, גם החולשות הן מתנות. מתנות שאם נפתח אותן מאריזתן נוכל לגדול.

שימו לב שלא להגדיר את עצמכן על סמך הטראומות שלכן בלבד. כי אתן כל כך הרבה יותר מזה.

יש לנו נטייה להתמקד בקושי, בחושך, בפצעים. כבודם במקומם בהחלט מונח והם מחייבים התייחסות וצלילה פנימה לשם ריפוי אבל קל מאוד להפוך אותם למוקד חיינו. וזוהי טעות מצערת. חשוב לשמור על איזון בין ההתעסקות בפצעים שלנו ובעוצמה שלנו.


היום הזה, היום הקצר בשנה, הוא הזדמנות.

הזדמנות לחוש חלק ממשהו גדול ורחב יותר. לצאת מנקודת המבט הקטנה שלנו אל נקודת המבט היקומית. לנוע עם התנועה של היקום בהרמוניה. לעצור לרגע ולכבד את היום הזה כדי להרגיש את הריקוד הנסי של אמא אדמה עם השמש, מקור החיים.

להזכר שאנחנו חלק ממערכת גדולה, מתנועה רחבה, של אור וחושך, של צמצום והתרחבות. ריקוד.


מחר מתחילה מחזוריות חדשה בה האור הולך וגדל בהדרגה. ורגע לפני האור, החושך הוא הגדול ביותר. תזכרו את זה ברגעי החושך בחייכן. רגעי החושך הגדולים ביותר הם סימן לכך שהאור מתקרב. כך זה גם בלידה. כשאשה כורעת ללדת (לצערי לרוב לא כורעת אלא נשכבת על גבה בעולם הרפואי הפטריאכלי שאנו חיות בו היום) הרגע הקשה ביותר, הרגע בו היא מרגישה שהיא עומדת למות, זה הרגע בו העובר נכנס אל תעלת הלידה. זה סימן שהלידה עומדת להסתיים. כשליוויתי לידות (במסגרת התמחותי בפריון בארומתרפיה בכירה) תמיד הבאתי את היולדת למודעות שהרגע הקשה ביותר, האפל ביותר בלידה, הוא סימן לסיום הלידה, לסוף הכאב, לסיום התהליך.

תעלות לידה הן מצמצמות ומפחידות. ובכל שינוי משמעותי בחיים אנחנו עוברות דרך תעלת לידה כזו. לפני התרחבות חייב להיות צמצום. מן חוק קוסמי שכזה. כתבתי על זה מאמר בבלוג שלי "תיאוריית המעברים: פעימת הכיווץ וההתרחבות ואיך לעבוד איתה"


היום הזה הוא הזדמנות להתבונן בצללים ולבחור מה אנחנו בוחרים לנקות מתוכנו. לשחרר מתוכנו. זהו זמן להתבונן גם במה שהשגנו בחצי שנה האחרונה (מאז יום ההיפוך הקיצי 21.06). זהו זמן להתכוונן לאילו זרעים אנחנו רוצות לזרוע ולממש בחלק של המחזוריות בו האור הולך וגדל.

ואי אפשר להתעלם מהמספר המיוחד שנוצר השנה ביום הזה- 21/12/21. המשמעות הנומורולוגית של המספר 11 היא השראה רוחנית ויצירתית, של מספר 1 היא אינדיוידואליות, אחדות, אופטימיות וסימן השמש, ושל הסיפרה 2 היא דואליות, מערכות יחסים ואיזון באופן כללי וסימן הירח.


אם את רוצה ללמוד לרקוד את הריקוד שלך עם היקום את מוזמנת להצטרף לאחת מסדנאות "הלבנה והמחזוריות הנשית" שלי, בה תוכלי ללמוד על המחזוריות הפנימית שלך ולחקור אותה ואת הקשר שלה למחזוריות הגדולה יותר, של הלבנה- המקבילה למחזוריות הנשית שלנו.

ב 2/01/22 נפתח מחזור ינואר- בזום. וחודש לאחר מכן תתקיים סדנה באותו הנושא לנשות גיל המעבר או לקראתו. הפרטים כאן.


יום היפוך נעים,

גליה