אתמול אישה חכמה ומקסימה שאלה אותי למה נבראנו הנשים עם ווסת כל חודש. למה הגוף לא יודע להפסיק אחרי קצת שנולדו הילדים, ולמה כל חודש בחודשו? למה בכלל צריך את זה? עניתי לה מתוך העולם שלי. עניתי לה שווסת היא מתנה ענקית. מתנה שרק אנחנו הנשים זכינו בה. לחשתי לה שהימים הללו של הדימום הם שער לעוצמות שלנו, הנשים. גיליתי לה שאם היא תלמד את הדרך המקודשת להוות בימים הללו היא תגלה בתוכה עוצמות חדשות, שלא ידעה על קיומן. היא תשיל מעצמה את כל מה שלא משרת אותה יותר. היא תברא לעצמה את המציאות. ישנם עוד הרבה סודות המקופלים בעבודה המופלאה הזו, אך לא פה המקום לגלותם.. סיפרתי לה שהדם שלנו חוזר לאדמה ומזין אותה (או לפחות כך קרה כאשר הנשים היו מדממות על האדמה ומאז שהן לא הגברים מקריבים את הדם שלהם לאדמה בקרבות). סיפרתי לה שאצל האינדיאנים הגברים היו צריכים לעלות אל ההר לימים רבים של צום ותפילה כדי למצא את החזון שלהם ואילו לנשים היתה הווסת, ולכן אין הן צריכות לעלות להר. ההר להן בעצם נמצא בתוכן. זהו המקדש שלהן. הרחם. שם מונחים כל הסודות, מחכים להתגלות. נשות ישראל היו יושבות באוהל האדום ואורגות את המציאות, מתפללות את תפילות העתיד, שרות את רזי העבר ופועמות בתדר האחדות יחד. ומה עלינו, שכה התרחקנו מהטבע, עד שבעיר לא ניתן לראות כוכבים?! כיצד תזכרי את הסודות העתיקים ההלו? כיצד תדעי ללא שתהיה מי שתלמד אותך את הידע הקדום הזה? אל דאגה. בתוך מי הרחם שלך הכל חי ופועם. אם את קוראת את המילים הללו והרחם שלך מתעוררת, או שמא את חשה געגוע עמוק, דעי שמי הרחם קוראים לך לצלול פנימה. בכל לבנה מלאה אני מעבירה את הידע הזה לנשים ברחבי הארץ. נודדת מלבנה ללבנה. יורדת מההר הגבוה אשר במדבר ויוצאת למסע. למסע בו אני פוגשת אחיות לב. נשים ערות, חיות, מפעמות את פעימת הרחם, סקרניות, מבקשות. ולכל מעגל כזה אני מעבירה את הידע שהמעגל מוכן לקבל. ומשם כל אישה ממשיכה את המסע שלה, שולחת את האדוות לעוד נשים, אחיות, בנות. אני מתפללת שהאדוות הללו יגיעו ויפעמו שבעה דורות קדימה כדי לייצר את השינוי. הסדנה הקרובה תתקיים בחוקוק, סדנה עשירית מתוך 12 שהתחייבתי אליהן במסע הזה שלי. פרטים נוספים בלינק בתגובה הראשונה (ונותרו מקומות ספורים כך שמומלץ להרשם בפרטי) ❤️ גליה