רוב האנשים קוראים לו ירח. אפשר לומר אפילו ש 99.9%. גם אני קראתי לו כך. בשנים בהן התחלתי לחוש חיבור עמוק אל גרם שמיים זה התחלתי לקרא לה לבנה. רוב האנשים מתקנים אותי. אפלו קצת כועסים עלי שאני מתעקשת לקרא לה לבנה ולא לקרא לו ירח. זה מעניין. על איזה כפתור זה לוחץ? זה קצת כמו שאני מתעקשת לקרא לווסת בשמה האמיתי ולא בשם המכובס והנקי מחזור. אבל זה לפוסט אחר..נשאר עם הלבנה שלנו.
כבר זמן מה מעסיקה אותי השאלה מדוע גרם השמיים המופלא הזה נקרא בעברית בשם זכרי ובשם נקבי (בואו נשאיר את סהר בצד לרגע). בכל השפות האחרות שאני מכירה את אין את פיצול האישיות הזה. חיפוש עמוק ברשת נתן לי רמזים וחיפוש פנימי הוביל אותי לכתיבת הטקסט הזה.
בואו נתחיל רגע מהמילון. משמעות השם ירח:
יָרֵחַ - זכר
1.גרם שמים המקיף את כדור הארץ, ונראה ממנו בעיקר בשעות הלילה
2.גרם שמיים המקיף כוכב לכת
אם כך, ירח מסמל תנועה מעגלית סדירה סביב עצם אחר ולא רק הירח שלנו, הפרטי (ברמה הכוכבית שלנו), נקרא ירח. בנוסף המילה ירחים (=חודשים) מהדקת את ההבנה שלי שהמהות של הירח זה מדידת זמן (חודשית במקרה הפרטי שלנו) ע"י עצם שנפרד מאתנו.
חשוב לציין שאין התייחסות להתמלאות ולהתרוקנות שלו אלא רק לסיבוב שלו סביב כדור לכת.
אם כך הירח מייצג תנועה.
הלבנה
הלבנה לעומת זאת, מסמלת שינוי והתחדשות: התמלאות והתרוקנות.
כמו הנשים היא מתמלאת בכל חודש ומתרוקנת.
ברמה הקולקטיבית הנשים, אשר חיו בשבט (ידוע היום שהווסתות של נשים החיות יחד מווסתות את עצמן לאותו מועד) ותפקידן היה הולדה, היו מקבלות ווסת יחדיו ומבייצות יחדיו. יש המשערים שהביוץ היה מופיע בעת הלבנה המלאה (פרט קטן ומעניין הוא שמחקרים גילו שנשים המבייצות בזמן לבנה מלאה, סיכויין להכנס להריון גבוה יותר). כך גם האישה היתה במלאותה, בשיאה.
במולד הלבנה, כשהלבנה מתרוקנת, האישה מתרוקנת מדמה, מהרקמה "הישנה" ברחמה. זה קורה בממוצע כל 28 יום, כמו המחזוריות של הלבנה בדיוק (אם מחשיבים את הממוצע של חודש סידרי וחודש סינודי).
פרט חשוב בפאזל הזה: הלבנה היתה אחראית על הסדר המחזוריות הנשית. כיצד? הורמון המלטונין אשר מושפע מאור משפיע על הורמוני המין. נשים היו ישנות תחת כיפת השמים והאור הטבעי ההולך ומשתנה של פאזות הלבנה השונות היה משפיע על המחזוריות שלהן.
אם כך ברור לחלוטין עד כמה השפעתה של הלבנה על הנשים עוצמתית.
אם נלך למקורות היהודיים, על פי המסורת היהודית נהוג לערוך בכל חודש "קידוש לבנה". משום שכך, הלבנה מהווה סמל להתחדשות וכן חג לנשים, אשר מתחדשות בכל חודש בעצמן.
מתוך מאמרה של דפנה חורב:
קיימת מסורת עתיקה ביהדות לפיה ראש חודש נחשב כיום חג מיוחד של נשים. בעדות ובמסורות השונות קיימים מנהגי ראש חודש נשיים רבים ומגוונים היוצרים אווירה חגיגית ביום זה. המנהגים המקובלים על רוב הנשים ברוב המסורות הן: הדלקת נר ("קנדיל"), עריכת סעודה חגיגית ולא לעשות מלאכה (תפירה, רקימה וכדו') וכל הימנעות מעשיית מלאכות קשות. מנהג זה מופיע כבר בתלמוד הארץ ישראלי (מסכת תענית, פ"א ה"ו; פסחים פ"ד ה"א) ואף נקבע כהלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תיז) ויש שסברו שדי בשינוי כלשהו מיום חול רגיל.
ובכן...הלבנה העגולה, בעלת האור הרך, המתמלאת ומתרוקנת, השומרת על ציר התנועה של כדור הארץ (הלבנה תורמת ליציבות יחסית של נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מקבעת את עונות השנה ומונעת שינויים גדולים בנטיית ציר הארץ), המחזקת את האינטואיציה, המשפיעה על תנועת המים, היא נקבית במהותה.
אני חייבת להודות שאני תוהה אם יש קשר בין התרבות הזכרית השלטת (אשר התחילה עם הדת המונותאיסטית) אחראית על הבלבול הזה של ירח ולבנה.
הקשר שלנו הנשים עם הלבנה הוא אדיר. מתוקף שליחותי מגיעות אלי הרבה נשים שחשות את הקשר הזה בין הלבנה לבין העוצמה והחוכמה הנשית שלהן. הנשים מחפשות את החיבור הזה. משהו מתעורר בתוכן. כמו צופן גנטי שמופעל, מן הסתם בדיוק מופתי ברמה האובולוציונית. אחרי שהבנו שתרבות נשית מסרסת את הגברים ותרבות גברית משתקת את הנשים, הגיע הזמן שהנשים יתחברו שוב אל עוצמתן. לא כדי לשלוט שוב. אלא כדי להתנהל באיזון עדין עם הגברים ולכונן עולם חדש בו הזכרי והנקבי מאוזנים ומתנהלים יחדיו על כדור הארץ החדש.
קיראו לה לבנה. החזירו לה את עוצמתה ותזכו בעוצמתכן. השפה היא כה משמעותית ביצירת התרבות שלנו. בואו נחזיר ללבנה את מהות המדיסינה שהיא נותנת בשפע אדיר כזה לנו הנשים.
חיבוק.
גליה